ראשי » מדריכים » סטרידור: מדריך מקיף ומידע מפורט [תסמינים נפוצ ודרכי טיפול]

מדריכים

סטרידור: מדריך מקיף ומידע מפורט [תסמינים נפוצ ודרכי טיפול]

ד"ר מארק ליטווק

5 באפריל 2021

24577 צפיות 0

סטרידור נקרא גם "שיעול נבחני". זהו קול נשימה גבוה ולא תקין שמיוצר על ידי זרימה טורבולנטית של אוויר דרך דרכי נשימה חסומות חלקית הממוקמות מחוץ לבית החזה, קנה הנשימה, בית הקול, סדק הקול והגרון.

סטרידור אינו נחשב למחלה כשלעצמו אלא לסימפטום של דרכי אוויר צרות.

יש 3 צורות של סטרידור, תלוי באיזה שלב של מחזור הנשימה הוא מתרחש. סטרידור שאיפתי שמתרחש במהלך שאיפת אוויר הוא הנפוץ ביותר. שני הסוגים הנוספים הם סטרידור נשיפתי שמתרחש במהלך נשיפת אוויר החוצה וסטרידור ביפאזי שמתרחש גם בשאיפה וגם בנשיפה.

הצליל שמשמיעים אנשים הסובלים מסטרידור עשוי להשתנות ויכול להזכיר צליל צורם או גס וצליל שנשמע כמו קרקור. הצליל ביחד עם איכות הנשימה ותסמינים נוספים נותנים מידע נוסף לאבחון.

לכל אחת מהצורות של הסטרידור יש מאפיינים שונים.

סוגים של סטרידור

סטרידור שאיפתי

חסימה באזור הסרעפת שגורמת לסטרידור שאיפתי כאשר מנסים לנשום אוויר. כשאזור החסימה גבוה, כלומר בגרון או מיד מתחתיו, הסטרידור הוא שאיפתי.

סטרידור נשיפתי

חסימה באזור חלל בית החזה שגורמת לסטרידור נשיפתי. בין הנשימה לשאיפה, הלחץ על חלל הצדר (קרום נסיובי כפול העוטף את הריאות) מתגבר, מה שמוביל לירידה בכמות האוויר שאפשר לנשום.

סיבה נוספת לסטרידור (גם נשימתי וגם נשיפתי) היא דלקת קנה הנשימה וחדירה של גופים זרים. בעקבות החסימה הקבועה בדרכי הנשימה, אנשים שסובלים מסטרידור נשיפתי סובלים לרוב משיתוק בבית הקול בכלל ומיתרי הקול בפרט. כאשר אזור החסימה נמוך, מדובר בסטרידור נשיפתי.

סטרידור ביפאזי

זהו סטרידור גם בזמן השאיפה וגם בזמן הנשיפה. זה מצביע בדרך כלל על בעיה בסחוס הקיתוני שהוא אחד מ-2 סחוסים קטנים הנמצאים בגרון עליהם מושתתים מיתרי הקול.

מה גורם לסטרידור?

סטרידור יכול להיגרם מהרבה סיבות שונות, בדרך כלל עקב מחלה אבל גם בעיה במבנה האנטומי של דרכי הנשימה היא סיבה מאוד נפוצה.

חלק מהגורמים השכיחים ביותר לסטרידור אצל ילדים:

סיבות מולדות (בעיות במהלך הלידה)

רככת בית הקול

זהו מצב שבו חלק מרקמות הסחוס בגרון קורסות בזמן שאיפת אוויר. זה גורם לחסימה חלקית בדרכי הנשימה. רוב הילדים שסובלים מרככת בית הקול, בדרך כלל מתגברים על הבעיה הזו לבד עד גיל 18 חודשים.

בחלק מהמקרים יש צורך בניתוח.

היצרות תת-גלוטית

בית הקול (תיבת הקול) עשוי להיות צר מדי בנקודה הנקראת הסחוס הטבעתי. ילדים שסובלים מהיצרות תת גלוטית יאובחנו בדרך כלל כמה חודשים לאחר הלידה, בעיקר אם דרכי הנשימה סובלות מלחץ בעקבות הצטננות או וירוס כלשהו.

ברוב המקרים הבעיה הזו עוברת מעצמה עם הזמן. במקרים של חסימה קשה, ייתכן ויהיה צורך בניתוח.

המנגיומה תת גלוטית

הבעיה הזו קשורה בעיקר לכלי דם, המנגיומה תת גלוטית גדלה במהירות במהלך החודשים הראשונים בחייו של התינוק והסימפטומים שלה מתחילים בדרך כלל להופיע סביב הגילאים 3-6 חודשים.

חלק מהילדים עשויים להתגבר על הבעיה הזו לבד, מכיוון שהיא מתחילה לדעוך לאחר השנה הראשונה. במקרים של חסימה קשה, רוב הילדים יזדקקו לניתוח כדי לפתור את הבעיה.

טבעת וסקולרית

זוהי קבוצה של מומים הנובעים מאנומליות בהתפתחות כלי הדם הגדולים. קנה הנשימה עשוי להיות חסום לחלוטין על ידי איבר אחר כמו עורק או וריד.

ילדים שסובלים מהמצב הזה, ייתכן והם זקוקים לניתוח.

גורמים זיהומיים

דלקת גרון, קנה הנשימה והסימפונות

הדלקת הזו נגרמת בדרך כלל על ידי זיהום נגיפי של דרכי הנשימה העליונות שגורם לקשיים נשימתיים ומוביל לנפיחות בדרכי הנשימה.

הדלקת הזו יכולה להיגרם על ידי מגוון רחב של נגיפים שונים, אך בדרך כלל נגרמת על ידי הנגיף פרא-אינפלואנזה.

דלקת מכסה הגרון

זוהי מחלה דלקתית של מכסה הגרון, מדובר בזיהום נגיפי חריף שעלול להופיע באופן פתאומי ומוביל לנפיחות והתפתחות של דלקת במכסה הגרון.

מכסה הגרון הוא בעצם רקמת סחוס דקה הנמצאת מאחורי שורש הלשון ומונעת כניסה של מזון לקנה הנשימה בזמן בליעה. הדלקת הזו גורמת לבעיות נשימה שעלולות להחמיר ולהביא בסופו של דבר לנפיחות גדולה עד כדי כך שהאוויר פשוט לא יכול להיכנס או לצאת מהריאות יותר וזה מוביל למצב חירום רפואי.

דלקת מכסה הגרון נגרמת בדרך כלל על ידי הנגיף Haemophilus influenzae. היא די נדירה מהסיבה שכיום ילדים מקבלים חיסון באופן שגרתי כנגד הנגיף הזה.

דלקת סימפונות/ברונכיטיס

זוהי דלקת של דרכי הנשימה (סימפונות) שהגורמת לייצור מוגבר של ריר ושינויים נוספים. ברונכיטיס חריפה נגרמת בדרך כלל על ידי גורמים זיהומיים, כמו חיידקים או נגיפים אבל עלולה להיגרם גם על ידי גורמים פיזיים או כימיים כמו אבק, חשיפה לאלרגנים, אדים חזקים, שאיפה של תרכובות כימיות שונות וגם מעשן של טבק.

דלקת גרון ושקדים קשה

השקדים הם מעריך של איברי רקמת הלימפה שנמצאים בלוע (בחלק האחורי של הפה בכניסה לגרון). דלקת שקדים היא סוג של דלקת גרון שנגרמת כתוצאה מזיהום בשקדים.

השקדים עוזרים להילחם בזיהומים שונים על ידי ייצור נוגדנים ובשביל לראות אותם צריך בדרך כלל להשתמש בפנס.

מורסה בגרון

מורסה בגרון היא אוסף מוגלה המוקף ברקמה דלקתית. אם המורסה גדולה דיה, היא עשויה להצר את דרכי הנשימה לפתח קטן באופן קריטי.

גורמים טראומטיים

גורמים עיקריים לסטרידור

רככת בית הקול

רככת בתי הקול היא הגורם השכיח ביותר לסטרידור נשיפתי אצל ילדים ותינוקות צעירים והיא מהווה עד כ-75% מכלל מקרי הסטרידור בגילאים צעירים.

הסטרידור עלול להחמיר כאשר התינוקות בוכים או בזמן ההאכלה. כדי להקל על התינוק, יש להטות את הראש שלו כלפי מעלה (על ידי הנחת כרית). אם התינוק שוכב והראש שלו ישר לחלוטין, הבעיה עלולה להחריף.

הבעיה הזו היא בדרך כלל יכולה לעבור מעצמה והמצב משתפר לרוב כשהתינוק מגיע לגיל שנה. במקרים בהם קיימת חסימה משמעותית או שאין עלייה במשקל, ניתן לשקול תיקון כירורגי או ניתוח אם הרופא הבחין ברצועות ריריות הדוקות שמצמידות את מכסה הגרון למיתרי הקול או לעודף ריר שמכסה את הסחוס הקיתוני.

חשוב לזכור שיש הבדל משמעותי בין אם התינוק נולד עם הבעיה או שהיא התפתחה בשלב מאוחר יותר. תופעות לוואי אפשריות של רככת בית הקול שאינה מולדת כוללים תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה, סטרידור בזמן פעילות גופנית ואפילו דיספגיה (הפרעה בבליעה). ניתוח Supraglottoplasty יכול בדרך כלל לפתור את הבעיה הזו.

דלקת גרון, קנה נשימה וסימפונות

ילדים הסובלים מהמחלה הזו מתמודדים עם נגיף שגורם לדרכי הנשימה שלהם להתנפח. הם סובלים משיעול נבחני, קול מחוספס ומשמיעים רעש חורק וגבוה כאשר הם נושמים. רוב הילדים שסובלים מהמחלה הזו מחלימים בתוך כשבוע.

בהתחלה ילדים עלולים לפתח תסמיני הצטננות כמו אף סתום, נזלת או חום. כאשר דרכי הנשימה העליונות, תיבת הקול (מיתרי הקול) והגרון (קנה הנשימה) הופכים להיות דלקתיים ונפוחים, הילדים הופכים להיות צרודים ומתחילים לסבול מ"שיעול נבחני". ככל שדרכי הנשימה ממשיכות להתנפח, הילדים יתחילו לסבול מקושי נשימתי.

ילדים לעיתים קרובות משמיעים צליל גבוה או חורק בזמן הנשימה, זה נקרא סטרידור. הם עשויים לנשום מהר מאוד או שהם מתקשים לנשום בגלל מגבלה (כאשר העור בין הצלעות נמשך בזמן הנשימה).

במקרים החמורים ביותר, הילדים עשויים להיראות חיוורים או בעלי גוון כחלחל סביב הפה בעקבות מחסור בחמצן. תסמיני המחלה הם בדרך כלל קשים יותר בלילה או כאשר הילד נסער או בוכה.

גורמים גנטיים נדירים לסטרידור

שיתוק מיתרי הקול

נקרא גם שיתוק חד צדדי, משמעות הדבר היא שמיתרי הקול לא יכולים לזוז. במקרה כזה, התינוק לא יוכל להשמיע קולות רגילים או לנשום בדרך הנכונה.

מלבד סטרידור, אולי תבחינו גם באחד או יותר מהדברים הבאים:

הצטמצמות קנה והפרעות נשימה

זהו מצב מולד, בבעיה הזו דרכי הנשימה מצטמצמות כאשר הסחוס בצינור הנשימה לא יושב כפי שאמור להיות. ייתכן והרופא ישים לב למצב רק כמה חודשים לאחר הלידה, בדרך כלל לאחר שהילד סבל מהצטננות או מחלה אחרת.

מלבד סטרידור וקשיי נשימה, תינוקות עלולים לסבול מזיהומים בדרכי הנשימה שנקראים דלקת גרון, קנה נשימה וסימפונות. במקרים חמורים הם עשויים להזדקק לניתוח, אבל בדרך כלל הם מתגברים על הבעיה לבד ללא צורך בטיפול.

אבחון

ההערכה הראשונית צריכה להתחיל בבדיקה מהירה של דרכי הנשימה של המטופל ובדיקת המאמץ הנשימתי. קודם כל מוודאים שדרכי הנשימה עובדות כמו שצריך ויכולות "להזיז" את האוויר פנימה והחוצה מהריאות.

בודקים גם את קצב הנשימה של המטופל ועומק הנשימה ומעריכים האם מדובר בהיפוקסיה (מצב פתולוגי של חוסר חמצן ברקמות) או כיחלון (ציאנוזיס, שהיא הופעת גוון כחול בעור או ברקמות הריריות בשל חוסר אספקת חמצן). בנוסף בודקים האם המטופל נראה כאילו הוא סובל מתשישות.

אם לחץ הדם של המטופל יציב למרות שהוא סובל מסטרידור בוחנים את העבר הרפואי בצורה יסודית ובודקים איך בדיוק הסטרידור משפיע עליו.

המפתח לאבחון נכון כולל בדיקה של גיל המטופל, אם הוא חד וצלול והיסטוריה של חשיפה לאלרגנים וזיהומים שונים. אם המטופל סובל מסטרידור אבל מצבו יציב מבצעים בדיקות נוספות שכוללות הדמיה, רדיוגרפיה ואנדוסקופיה.

אם מצבו של המטופל לא יציב, הוא כנראה יסבול מתסמינים של קשיי נשימה, התנשפות, ריר, עייפות, וכיחלון. התסמינים הללו מסייעים לאבחון מהיר יותר וכן מתן טיפול הולם כדי להבטיח נשימה תקינה.

הטיפולים יכולים לכלול צנרור קנה (אינטובציה) שהיא פעולה פולשנית שמתבצעת על ידי רופא או פרמדיק, במטרה להבטיח מעבר אוויר חופשי אל הריאות ומהריאות, או ניתוח חירום כירורגי בדרכי הנשימה.

בדיקות מעבדה עשויות לכלול בדיקת ספירת דם (CBC) אם יש חשד לכך שמקור הבעיה הוא זיהום. בדרך כלל אין צורך באבחון זה. ייתכן שיבדקו אם יש חשד להידבקות בנגיף פרא-אינפלואנזה (hPIVs).

עוד בדיקה נפוצה היא צילום רדיוגרפיה מישורי על מנת להעריך את גודל החלל שמאחורי הלוע (Retropharyngeal space), הרוחב שלו עשוי להצביע על מורסה של אחורי הלוע (אבצס רטרופרינגיאלי).

במידה ויש חשד להימצאות של גוף זר בתוך הריאות, מבצעים צילום של אזור החזה. גם אם לא רואים שום דבר בצילום של אזור החזה, זה לא בהכרח שולל הימצאות של גוף זר.

כשאין אבחנה חד משמעית אצל מטופלים במצב יציב הרופא יכול להפנות לביצוע של בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT). בדיקת CT של החזה והצוואר יכולה לסייע להעריך האם מדובר במקור זיהומי כמו צלוליטיס, נגעים שונים או גופים זרים. הדמיית תהודה מגנטית (MRI) יכולה לעזור להבחין היצרות קנה הנשימה אצל ילדים.

לרינגוסקופיה (טכניקה שמאפשרת לבדוק את מיתרי הקול והלוע) וברונכוסקופיה (בדיקה רפואית שבה נבדקות דרכי הנשימה) יכולים לסייע לרופא לראות את דרכי הנשימה כדי לקבוע אבחנה סופית. אם והמטופל חולה באופן חמור, יכולים לבצע צנרור קנה אם עושה רושם שהסיבה היא דלקת מכסה הגרון או דלקת קנה הנשימה.

צפצופים לעומת סטרידור

צפצופים

צפצופים בוקעים מהריאות (דרכי הנשימה התחתונות). כדי לדעת אם הצליל שאתם שומעים הוא צפצוף או לא, פשוט צריך להקשיב לצליל. באופן כללי, צפצופים הם צליל גבוה שבוקע במהלך נשיפת אוויר ויכול להופיע מדי פעם גם בזמן שאיפה.

הגורמים השכיחים ביותר לצפצופים הם אסטמה ומחלת ריאות חסימתית, בעיות שיכולה להופיע אצל ילדים, ובדרך כלל נגרמת בעקבות זיהום נגיפי. צפצופים יכולים להופיע גם במקרים של וירוס או חנק מחפץ זר שעושה את דרכו לריאות.

סטרידור

סטרידור נשמע פחות "מוזיקלי" מאשר צפצוף, מדובר בצליל גבוה וטורבולנטי שבוקע כאשר בזמן שאיפה או נשיפה של אוויר. סטרידור מצביע בדרך כלל על חסימה או היצרות בדרכי הנשימה העליונות, מחוץ לחלל החזה.

במקרים בהם הסטרידור מופיע אצל תינוקות, במיוחד ללא כל מחלה נלווית, צריך תמיד לגשת לרופא בהקדם האפשרי. יש מספר סיבות להיווצרות של חסימה או הצרה של דרכי הנשימה העליונות, הנפוצה ביותר היא זיהום ויראלי שנקרא דלקת גרון, קנה נשימה וסימפונות.

סיבות נוספות כוללות בליעה של חפץ קטן שנכנס לתוך דרכי הנשימה, זיהום בדרכי הנשימה העליונות, דלקת, ציסטה, בעיות במיתרי הקול, צלקות פנימיות, ומצבים כגון רככת בית הקול (כאשר סחוסי הגרון קורסים בזמן השאיפה וגורמים לחסימה של דרכי הנשימה) ומספר בעיות לב מולדות.

תסמינים

סטרידור כשלעצמו הוא נורת אזהרה חמורה ובמקרה שהוא מופיע יש ללכת בדחיפות לרופא ולבצע בדיקה.

לפעמים כאשר עוצמת הקול של הסטרידור פוחתת זהו סימן לדאגה כי משמעות הדבר היא שהילד התחיל להתעייף ולכן פחות אוויר עובר בריאות.

סימנים חשובים שיש לשים לב אליהם בכל מקרי הסטרידור כוללים פיתול צוואר (Torticollis) וטריזמוס (כאב עז בלסת או בעיה בפתיחה או ההנעה שלה), חוסר יכולת לבלוע ולהזיל ריר, היעדר שיעול, כיחלון, סימנים של זיהום מערכתי, או טיפול לקוי מרגע שהבעיה התחילה.

סטרידור: דרכי טיפול

הטיפול משתנה על פי הסימפטומים, הגיל והבריאות הכללית של המטופל ועל פי חומרת המצב. הטיפול בסטרידור תלוי בגורמים רבים כמו הגורם לבעיית הנשימה וחומרת המצב.

הטיפול יותאם באופן אישי למצב הייחודי. טיפול רב תחומי ניתן לעיתים קרובות על ידי צוות של מנתחי דרכי הנשימה, מומחי פתולוגיה, גסטרואנטרולוגים (מומחים בחקר מחלות מערכת העיכול), מומחי פולמונולוגיה (מחלות של הריאות וחלל הנשימה), עובדים סוציאליים ואחיות.

אפשרויות טיפול:

התבוננות

מיועד לחולים הסובלים ממידות קלות של חסימה כגון רככת בית הקול או היצרות קנה.

תרופות

תרופות ריפלוקס (מחלת החזר קיבתי ושטי) ו/או סטרואידים להפחתת נפיחות בדרכי הנשימה.

ניתוח

ניתוח פתוח לתיקון חסימות וצלקות באמצעות ניתוח.

אצל ילדים הסובלים ממצוקת נשימה קשה או חסימת דרכי הנשימה מייצבים את דרכי הנשימה באופן מיידי על ידי צנרור קנה. אחרי שהניתוח עבר בהצלחה יש אפשרות שהרופא ימליץ על ביצוע ניתוח פיום קנה (טרכאוסטומיה) במידת הצורך.

יש אמצעים נוספים כדי להקל על הנשימה שכוללים מתן חמצן, עירוי נוזלים, שימוש בתרסיס סטרואידים ותרופות חוסמי בטא.

צנרור הקנה

צנרור קנה הוא הליך רפואי בו מחדירים צינור פלסטי לתוך קנה הנשימה דרך הפה או האף של המטופל. כאשר מדובר במצב חירום, הצינור מוחדר בדרך כלל דרך הפה. בין אם המטופל בהכרה או לא, הרופאים ישתמשו בתרופות כדי להקל על הכנסת הצינור ובמקרים מסוימים יכולים לתת גם תרופת הרגעה.

הרופא יחדיר מכשיר הנקרא לרינגוסקופ כדי שיוכל לראות את מיתרי הקול ואת חלקו העליון של קנה הנשימה. הצינור מוחדר אל תוך קנה הנשימה (בין מיתרי הקול) ובכך מבטיח מעבר תקין של אוויר. במידת הצורך, לאחר סיום ההליך מחברים מאוורר מכני שיסייע למטופל לנשום בצורה תקינה.

מצבי חירום

מצבי החירום ודרכי הטיפול משתנים בעקבות הגורם לסטרידור. הכי חשוב במצב חירום זה לדאוג לכך שהילד יוכל לנשום ככל האפשר. אם והוא סובל מסטרידור בינוני עד קשה, חשוב לשמור על דרכי האוויר פתוחות ככל האפשר.

• אסור לתת לילד לאכול או לשתות כדי להשאיר את דרכי הנשימה פתוחות
• אם הילד לא מצליח לנשום בכלל יש לבצע החייאה!

במידה והסטרידור מפסיק אבל עדיין יש חסימה בדרכי הנשימה:

שאלות ותשובות

השורה התחתונה

הטיפול בסטרידור כולל זיהוי וטיפול בגורם הבסיסי לחסימת דרכי הנשימה. סטרידור הוא רק תופעת לוואי של סוגים שונים של גורמים. גורמים מסוימים של סטרידור עלולים לגרום לכשל נשימתי אם לא מקבלים טיפול הולם בזמן, לכן זה קריטי בעבור אנשים הסובלים מסטרידור לבצע אבחנה רפואית בהקדם האפשרי.

במקרים רבים רופאים יכולים לטפל בגורם האחראי לחסימה של דרכי הנשימה באמצעות מתן תרופות או ניתוח.

התפתחות של סטרידור היא בעיה רצינית שעלולה לסכן חיים.

יש חשיבות לזיהוי הגורם לבעיה באמצעות תהליך אבחנה, אבל עוד יותר חשוב לדעת לזהות את עצם קיום הבעיה ואיך לטפל בה, במיוחד במקרה חירום.