מדריכים

המוגלובין: כל מה שרציתם לדעת – המדריך המקיף

המוגלובין היא מולקולת חלבון בתאי הדם האדומים שנושאים חמצן לרקמות הגוף ופחמן דו חמצני מרקמות הגוף אל הריאות.

המוגלובין מורכב מ-4 מולקולות חלבון (שרשראות גלובולין) המחוברות יחד. המולקולה הרגילה (מופיעה בתור Hgb או Hb) מכילה שתי שרשראות גלובולין-אלפא ושתי שרשראות גלובולין-בטא. אצל עוברים ותינוקות מולקולת ההמוגלובין מורכבת משתי שרשראות אלפא ושתי שרשראות גמא וככל שהתינוק גדל, שרשראות בטא מחליפות את שרשראות הגמא ויוצרות בהדרגה את מבנה ההמוגלובין הבוגר.

כל שרשרת גלובולין מכילה תרכובת ברזל חשובה המכילה פורפירין. בתוך התרכובת מוטבע אטום ברזל שחיוני להעברת החמצן והפחמן הדו חמצני בדם. הברזל בהמוגלובין הוא מה שגורם לצבע האדום של הדם וממלא תפקיד חשוב בשמירה על הצורה של כדוריות הדם האדומות. בצורה הטבעית, כדוריות דם אדומות הן עגולות עם מרכז צר בצורה שמזכירה סופגנייה. מבנה המוגלובין לא תקין יכול לגרום לשיבוש בצורת כדוריות הדם האדומות ולהפריע לתפקוד שלהם ולזרימה שלהם בכלי הדם.

איך מודדים המוגלובין?

רופא עושה בדיקת דם למטופל שלו עם מכשור מיוחד

מודדים אותו כחלק מספירת דם שגרתית (CBC) בבדיקת דם.

קיימות כמה שיטות למדידה ורובן מתבצעות על ידי מכונות אוטומטיות שמבצעות בדיקות שונות לדם. בתוך המכונה תאי הדם האדומים מפורקים בשביל לבודד את ההמוגלובין, לאחר מכן חושפים אותו לכימיקל המכיל ציאניד שנחשב לנמשך מאוד למולקולת המוגלובין ויוצר ציאנו-מתמוגלובין. לאחר מכן מאירים על התמיסה ומודדים את כמות האור הנספגת (במיוחד בתדר של 540 ננומטר) ובכך קובעים את הכמות שלו.

מה הם ערכי המוגלובין נורמליים?

הרמות באות לידי ביטוי בכמות ההמוגלובין בגרמים לכל דציליטר של דם מלא. 1 דציליטר=100 מילילטר.

ערכים תקינים תלויים במין האדם, בגיל האדם ולפעמים קשורים לתחילת שלב גיל ההתבגרות. טווח הערכים הנורמלי הוא:

  • יילודים: בין 17 ל-22 גרם/ד"ל
  • גיל שבוע (1): בין 15 ל-20 גרם/ד"ל
  • גיל חודש (1): בין 11 ל-15 גרם/ד"ל
  • ילדים: בין 11 ל-13 גרם/ד"ל
  • גברים: בין 14 ל-18 גרם/ד"ל
  • נשים: בין 12 ל-16 גרם/ד"ל
  • גברים לאחר גיל העמידה: בין 12.4 ל-14.9 גרם/ד"ל
  • נשים לאחר גיל העמידה: בין 11.7 ל-13.8 גרם/ד"ל

מדובר על ערכים שיכולים להשתנות מעט בין המעבדות השונות. יש מעבדות שבהן לא מבדילים בין ערכים נורמליים של מבוגרים לבין ערכים נורמליים של מבוגרים לאחר גיל העמידה. נשים בהיריון ירצו להימנע מרמות המוגלובין קיצוניות – גבוהות או נמוכות בשביל להפחית את הסיכון ללידה של עובר מת (המוגלובין גבוה) וללידה מוקדמת או לידה של עובר במשקל נמוך (המוגלובין נמוך).

מה המשמעות של רמות המוגלובין נמוכות?

רמות נמוכות מתבטאות באנמיה או בספירה נמוכה של תאי דם אדומים. מספר תאי דם אדומים נמוך מהרגיל נקרא גם אנמיה, רמות ההמוגלובין משקפות את הכמות שלהם. ישנם מספר גורמים לאנמיה:

הסיבות הנפוצות לאנמיה:

  • אובדן דם (פציעה, ניתוח, דימום פנימי, סרטן המעי הגס או כיב קיבה).
  • חוסרים תזונתיים (ברזל, ויטמין B12, חומצה פולית).
  • בעיות במח עצם (תאים סרטניים שמחליפים את מח העצם).
  • תרופות כימותרפיות שמדכאות את ייצור תאי הדם האדומים.
  • אי ספיקת כליות.
  • מבנה המוגלובין חריג (אנמיה חרמשית או תלסמיה).

תסמינים לאנמיה:

אנמיה היא בעיה רפואית שבה ספירת תאי הדם האדומים או רמות ההמוגלובין נמוכות מהנורמה. התסמינים לאנמיה יכולים לכלול:

  • עייפות
  • אי נוחות
  • שינויים בקצב הלב
  • נשירת שיער
  • קוצר נשימה

מה המשמעות של רמות המוגלובין גבוהות?

אפשר לראות רמות גבוהות של המוגלובין אצל אנשים שחיים במקומות גבוהים במיוחד ואצל אנשים מעשנים. במצבים כמו התייבשות נוצרות רמות גבוהות באופן שגוי שחוזרות למצב נורמלי כשרמת הנוזלים בגוף מתאזנת.

יש גורמים אחרים להמוגלובין גבוה, למשל:

  • מחלת ריאות מתקדמת (כמו אמפיזמה).
  • גידולים מסוימים.
  • הפרעה במח העצם.
  • שימוש לרעה בתרופות כמו אריתופתרואטין (אפוגן) על ידי ספורטאים למטרות של סימום הדם (הגדלת כמות החמצן הזמינה לגוף על ידי העלאת הייצור של כדוריות הדם האדומות באופן כימי).

מה זה מחלות תאים חרמשיות?

מחלת תאים חרמשית היא בעיה רפואית גנטית בה איכות ההמוגלובין לקויה. היא יכולה לגרום לתאי הדם האדומים לצורה חריגה. תאי דם אדומים בצורה חריגה שכזאת, לא עוברים באותה קלות בכלי הדם הקטנים ובכך מתקשים להוביל חמצן לרקמות הגוף.

תאים חרמשיים (בצורת חרמש, חצי ירח) חיים פחות זמן מתאי דם אדומים רגילים (10-20 ימים לעומת 120 ימים), במחזור מהיר כזה הגוף לא מספיק לייצר מספיק תאי דם אדומים בהשוואה לתאים שמתים ובכך גורם לאנמיה.

תסמינים של אנמיה חרמשית משתנים בהתאם לחומרת המצב. מטופלים עם תאים בעלי מאפיינים חרמשיים יכולים לחוות תסמינים קלים אם בכלל יחוו תסמינים. מבחינת אנמיה חרמשית המצב קשה יותר וכך גם התסמינים, במיוחד בהתלקחויות חמורות של המחלה. התסמינים יכולים לכלול:

  • כאבים כלליים בגוף
  • כאבים בחזה
  • כאבים בעצמות
  • קוצר נשימה
  • כיבים בעור
  • עייפות
  • שבץ
  • עיוורון
  • עיכוב בגדילה ובהתבגרות

מה זה תלסמיה?

קבוצה של תנאים תורשתיים הגורמים למחסור בכמות ההמוגלובין. הגוף נכשל בייצור מולקולות גלובולין ומפעיל מנגנון פיצוי שגורם לייצור מולקולות פחות מתאימות. סוגים שונים של תלסמיה מוגדרים על סמך איזה סוג של מולקולת גלובולין לוקה בחסר. חומרת המצב תלויה בסוג השרשרת, בכמות ובחומרת הייצור הדל של הגלובולינים. מחסור קל יכול להופיע כאנמיה קלה, מחסור חמור יפריע לאיכות החיים.

מה זה בדיקת המוגלובין A1C?

המוגלובין A1C או בשמו העברי: "המוגלובין מסוכרר" הוא אינדיקטור לבקרה של רמת הסוכר בדם אצל אנשים שסובלים מסוכרת מעל 3 חודשים. ככל שיותר גלוקוז (סוכר) מסתובב בדם על בסיס יום-יומי, יותר ממנו נקשר למולקולות ההמוגלובין. רמות תקינות נעות בין 4% ל-5.9%. כשהרמה מגיעה או עוברת את ה-6% זה סימן על שליטה לא טובה מספיק בסוכרת.

6% המוגלובין A1C מקבילה לערך של 135 מ"ג/ד"ל (מיליגרם לכל דציליטר) של סוכר בדם בממוצע ב- 3 חודשים האחרונים. תוספת של כל 1% מעל 6% להמוגלובין A1C מקבילה בערך לתוספת של 35 מ"ג/ד"ל  לרמת הסוכר בדם בממוצע. לדוגמא, במידה ונמדדה רמת המוגלובין A1C והערך שלה יצא 7%, ניתן להסיק שהכמות הממוצעת של הסוכר בדם לאורך 3 החודשים האחרונים הייתה כ-170 מ"ג/ד"ל.

איך ניתן להעלות את רמות ההמוגלובין?

יש כמה דרכים להעלות את רמות ההמוגלובין. באופן כללי, רמות נמוכות שדורשות טיפול בדרך כלל נגרמות מהסיבות הבאות: ירידה בייצור תאי הדם האדומים (כמו לדוגמא, שינויים באופן ייצור ההמוגלובין על ידי מח העצם או מחסור בברזל), הריסת מוגברת של תאי דם אדומים (כמו למשל במחלות כבד) ואובדן דם (כמו למשל פציעה מירי או מדקירה). ברגע שמבינים מה הגורם לרמות הנמוכות, ניתן להחליט באיזה שיטה להשתמש במטרה להעלות את רמות ההמוגלובין.

השיטות להעלאת רמות ההמוגלובין מגוונות וההחלטה באיזה מהן להשתמש בהן תלויה בגורם לרמות הנמוכות. הדרכים הנפוצות להעלאת הרמות הן:

  • עירוי של תאי דם אדומים.
  • אריתופתרואטין (הורמון שמשמש לעידוד ייצור תאי דם אדומים אצל אנשים עם ירידה בייצור או בעלי הרס תאים אדומים מוגבר).
  • תוספי ברזל.
  • העשרת התזונה בברזל (ביצים, תרד, ארטישוק, שעועית, בשר רזה ופירות ים) והעשרת התזונה בקופקטורים (כמו ויטמין B6, ויטמין B12, ויטמין C וחומצה פולית) שחשובים לשמירה על רמות תקינות של המוגלובין. תזונה הכוללת דגים, ירקות, אגוזים, דגנים, אפונה ופירות הדם יכולה לעזור גם כן.

אסור לצרוך תוספי ברזל או לנסות טיפולים אחרים לרמות נמוכות של המוגלובין לפני התייעצות עם רופא. תופעות לוואי מטיפולים כאלה ואחרים ו/או מצריכת כמות עודפת של ברזל יכולה לגרום לבעיות רפואיות נוספות. כמו כן, יש להרחיק תוספי ברזל מילדים מכיוון שהרעלת ברזל יכולה להיות קטלנית לילדים קטנים.

איתן לוי

איתן לוי הוא דמות פיקטיבית של המומחה הכי גדול בעולם לאורח חיים בריא, תוספי תזונה, ויטמינים, וכל מה שקשור לגוף חזק, בריא ואנרגטי.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close