כל אחד מאתנו הרגיש פעם אחת או יותר את התחושה של היום שאחרי שהרשית לעצמך להתפרק על מלא ג'אנק פוד. מי לא חווה את זה? מהשבתות האלה שאוכלים ואוכלים ולא בא להפסיק. ואז ביום שאחרי, מגיעות ההתכווצויות, הנפיחות, הבחילות והגזים שפשוט לא עוברים עד סוף היום ולפעמים אפילו כמה ימים אחר כך. זה לא תמיד רק רגשות האשמה שכואבים. בשביל חלק מהאנשים התחושה הזאת בבטן הופכת לבעיה מתמשכת ולפעמים הם עשויים להתמודד עם הפרעה אוטואימונית שנקראת מחלת קרוהן.
מחלת קרוהן היא סוג מסוים מתוך קבוצה של מחלות מעי דלקתיות. היא גורמת לדלקת ברירית מערכת העיכול. לרוב המחלה היא חלק מקבוצה של בעיות רפואיות כמו למשל כחלק מקוליטיס כיבית, בחסות מחלות המעי הדלקתיות. היא יכולה להופיע בכל מקום בדרכי העיכול. מאזור הפה ועד לרקטום ופי הטבעת.
הדלקת יכולה להופיע בחלקים מסוימים לאורך מערכת העיכול והיא לא בהכרח רציפה באופי שלה. במקרים של קוליטיס כיבית לעומת זאת, הדלקת נמצאת באופן ספציפי במעי הגס וברקטום.
המקום הנפוץ ביותר להופעה של מחלת קרוהן הוא במעי הדק. למרות שברוב המקרים קרוהן וקוליטיס כיבית מוזכרים יחד, מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית הם שני סוגים שונים של מחלות מעי דלקתיות. קוליטיס כיבית מורכבת מדלקת בכל מערכת העיכול ומגיבה באופן שונה לסוגים מסוימים של מזון ותחליפי מזון.
מחלת קרוהן היא הפרעה אוטואימונית שבה המערכת החיסונית מתבלבלת ותוקפת את תאי הגוף במקום להגן על הגוף מפני גורמים זיהומיים זרים. היא מחלת מעי אך בתיווך של המערכת החיסונית. כלומר, המערכת החיסונית מתחילה לתקוף את המעי ובכך גורמת לדלקת.
גורמים
המחלה תוארה לראשונה בשנות ה-30 של המאה ה-20. בשלבים מוקדמים חשבנו שהיא נגרמת כתוצאה מתזונה וממתח. למרות שמהשלבים האלו עברו כבר למעלה מתשעה עשורים ועשרות מחקרים, רופאים עדיין לא יודעים להצביע על הגורם המדויק למחלה. מה שאנחנו כן יודעים שתזונה ומתח יכולים להחמיר את התסמינים שלה.
מחקרים עדכניים הצליחו להוכיח שישנם מספר גורמים אפשריים שיכולים לכלול:
- השפעות סביבתיות
- גנטיקה
- תזונה
נראה שמערכת העיכול מושפעת מגורמים סביבתיים. אנחנו לא יודעים לגמרי אם זה התזונה או גורם סביבתי אחר שמדליק את המערכת החיסונית וגורם לה לתקוף את עצמה. אך נראה שיש גם קשר לגנטיקה, מהסיבה הפשוטה שאנשים מסוימים מפתחים את המחלה ואנשים מסוימים לא. גסטרואנטרולוגים רבים מאמינים שהסביבה היא הגורם המשמעותי ביותר. מכיוון שהמיקרוביומה והחיידקים במעי ממלאים תפקיד במחלה הזאת, ברור לנו שהמערכת החיסונית תוקפת את המעי. זה מה שגורם לכיבים ולדלקות.
תסמינים
התסמינים השכיחים ביותר למחלת קרוהן הם בדרך כלל כאבי בטן ושלשולים, אך היא יכולה להופיע בדרכים שונות.
כל חולה מושפע מהמחלה באופן שונה. הכאב יכול להיגרם ממזון שונה וחומרת הכאב יכולה להיות שונה. כמו כן, גם ההתכווצויות, השלשולים והדימום מפי הטבעת יכולים להשתנות בהתאמה ממטופל למטופל.
התסמינים השכיחים של מחלת קרוהן כוללים:
- שלשולים
- כאבי בטן והתכווצויות
- חום
- עייפות
- צואה דמית
- ירידה בתיאבון ובמשקל
- פצעים ונגעים בחלל הפה
- כאבים ודלקת סביב פי הטבעת
- דלקת עור, עיניים, מפרקים, כבד או בכיס המרה
- אצל ילדים: עיכוב בגדילה ובהתפתחות המינית
במידה וחוויתם תסמינים שמתקשרים עם מחלת קרוהן יש לגשת מייד לרופא כדי לקבל ייעוץ מקצועי, במיוחד אם מדובר בשלשולים וכאבי בטן לאורך כמה ימים. במידה וחוויתם תסמינים חמורים כמו כאבי בטן ושלשולים לאורך יותר משבוע והמשקל שלכם הושפע מזה באופן משמעותי אתם צריכים לקבל טיפול רפואי באופן מידי. כמובן גם במצבים של דימום וחום.
גורמי סיכון
יש גורמי סיכון שיכולים להעלות את הסיכוי לפתח את המחלה. הם כוללים:
- גיל: רוב המאובחנים כחולים במחלת קרוהן הם באזור גיל 30.
- מין: לפי מחקרים שנעשו לפי חתך אוכלוסיות, נשים רגישות יותר למחלה מאשר גברים, אך גם גברים יכולים להיות מושפעים ממנה.
- מוצא אתני: למרות שאנשים מכל מוצא יכולים לפתח את המחלה, המחקרים מראים שבראש רשימת המאובחנים במחלה נמצאים אנשים לבנים ואחריהם אנשים ממוצא אפריקאי, ששיעור האבחנה בקרבם נמצא במגמת עלייה לפי המידע האחרון על המחלה.
- היסטוריה משפחתית: כמו שכבר הוזכר, יש קשר לגנטיקה. כך שבמידה וההורים, האחים או הילדים שלכם חולים במחלת קרוהן גם לכם יש סיכוי לפתח אותה.
- עישון סיגריות: אחד הגורמים שקשורים בהתפתחות המחלה, אך אחד הנשלטים ביותר.
- שימוש בתרופות נוגדות דלקת ללא סטרואידים (NSAID): התרופות הסטנדרטיות לשיכוך כאבים ללא מרשם כמו נורופן או נפרוקסן לא יכולים לגרום באופן ישיר למחלת קרוהן, אך הן עלולות להוביל לדלקת במעי שיכולה להחמיר את ההשפעות שלה.
- מיקום גיאוגרפי: אנשים שגרים במדינות גדולות ומתועשות בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח את המחלה. עוד סימן שלגורמים הסביבתיים יש השפעה והם יכולים להעלות את הסיכון.
חולים בקרוהן ובקוליטיס כיבית בדרך כלל סובלים מבעיות רפואיות נוספות, הכוללות לרוב:
- מחלה בכלי הדם של הלב
- מחלה בדרכי הנשימה
- סרטן
- דלקת מפרקים
- מחלת כליות
- מחלת כבד
אבחנה
ישנן מגוון בדיקות לאבחון ומעקב אחרי מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית, שני הסוגים העיקריים של מחלות מעי דלקתיות. הפרוטוקולים הרפואיים נעים בין בדיקות דם פשוטות, לצילומי רנטגן בריום וקולונוסקופיה שמחייבים יום הכנה להליך.
אבחנה נכונה של מחלת מעי דלקתית כוללת את קביעת סוג המחלה (קרוהן או קוליטיס כיבית), היקף המחלה, החומרה שלה וכל סיבוך שקשור אליה.
רוב החולים בשלב התחלתי יגיעו לרופא המשפחה ויקבלו הפניה לגסטרואנטרולוג לצורך בדיקות נוספות והמשך טיפול. בהתחלה הכי נכון זה להגיע לרופא המשפחה. הוא יבדוק את המטופל וישלח אותו לבדיקות דם. זה הצעד הראשון להבין אם המטופל סובל מאנמיה או שמדובר בתהליך דלקתי. לפעמים גם למקרים של דלקות מעיים וגם למקרים של זיהומים במערכת העיכול יש את אותם תסמינים ולכן חשוב לבצע בדיקת דם באופן ראשוני.
הרופא כנראה יזמין מספר בדיקות בשביל לקבוע אם התסמינים נגרמים כתוצאה מקרוהן או מבעיה רפואית אחרת. הבדיקות יכולות לכלול בדיקות הדמיה, לדוגמא:
- רנטגן: לחיפוש אזורים שהפכו להיות צרים או צלקות במעיים.
- בדיקת CT: לחיפוש מורסות, פיסטולות וחסימות במעיים.
- סריקת MRI: לחיפוש פיסטולות וסיבוכים אחרים במיוחד באזור פי הטבעת והמעי הדק.
- אנדוסקופיה או קולונוסקופיה: צינור גמיש עם מצלמה בקצה שעוזר לרופאים להסתכל לתוך מערכת העיכול ולחפש נקודות בעייתיות שדורשות בדיקות נוספות או טיפול.
במקביל כנראה שיוזמנו מספר בדיקות מעבדה בשביל לקבוע את מידת התגובה הדלקתית, כמו לדוגמא:
- בדיקת דם שגרתית. לחיפוש אחר זיהומים, אנמיה וסימנים דלקתיים כמו חלבון-מגיב C. יכול להיות שבדיקת הדם תכלול גם תפקודי כבד ופאנל אלקטרוליטים בשביל לבדוק את רמות המינרלים החשובים בגוף, במיוחד אם המטופל סובל משלשולים.
- בדיקת רמות הנוגדנים בדם. במטרה לחפש סימנים ביולוגיים דלקתיים ספציפיים (חלבונים בדם שמצביעים על דלקת). בצורה כזאת הרופא יכול לדעת האם מדובר בקרוהן או בדלקת כיבית.
תסמיני המחלה קשורים לרוב להפרעות אחרות במערכת העיכול, מה שהופך את האבחנה להיות קצת יותר מסובכת. לרוב האבחנה הראשונית היא תסמונת המעי הרגיז, תסמונת שכיחה יותר בעלת תסמינים דומים – שלשולים, כאבי בטן או עצירות. מתח ותזונה ממלאים תפקיד חשוב, אך תסמונת המעי הרגיז לא כוללת תהליך דלקתי. אנשים שיאובחנו בסופו של דבר כחולים במחלת קרוהן ימשיכו לרדת במשקל ובדיקות הדם שלהם יתעוררו כחשודות. ככל שהתסמינים מחמירים, באמצעות קולונוסקופיה ניתן לאבחן בוודאות שמדובר במחלת קרוהן.
סיבוכים
מכיוון שמדובר במחלה דלקתית כרונית התסמינים יכולים להתקדם לאורך זמן ויכולים ליצור סיבוכים, במיוחד כשמדובר בחולי קרוהן במעי הדק לאורך זמן. במקרים כאלו דלקת חוזרת יכולה להוביל לצלקות ובעיות במעי שגורמות להצטמצמותו. קוטר המעי הופך להיות קטן יותר ויותר מה שגורם למזון להיתקע, מצב שיכול להביא לחסימות במעי. במקרים חמורים כאלו מטופלים ככול הנראה יצטרכו לעבור ניתוח בשביל לשחרר את החסימה שנוצרה.
סיבוכים נוספים שרופאים יחפשו הם כיבים ופיסטולות. כיבים הם פצעים שמתפתחים בדרכי העיכול. הם יכולים להיות מזוהמים וכואבים. חולים מסוימים יפתחו פיסטולות (פיסטולה: מחילה, תעלה) שיאפשרו לדלקת לעבור דרך דופן המעי. לאורך זמן כיבים או פיסטולות במעי יכולים לגרום לנקב במעי או קרע בדופן המעי, מצב מסכן חיים שברוב המקרים דורש ניתוח לצורך טיפול.
במקרים מסוימים יכולה להתפתח גם תת-תזונה בגלל שהגוף לא מסוגל לספוג מספיק חומרים תזונתיים בגלל הכאבים או השלשולים. פיסטולות במעי יכולות להוריד את יכולת ספיגת החומרים המזינים ממזון על ידי הגוף.
מחלת קרוהן מעלה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. לחולים יומלץ לגשת לבדיקות לסרטן המעי הגס למרות שהם בגיל צעיר יותר מגיל 50, הגיל שבו לרוב האנשים הבריאים מומלץ ללכת להיבדק באמצעות קולונוסקופיה.
טיפול
למרות שעדיין אין תרופה שיכולה לרפא את המחלה, הגישה הטיפולית היא תרופות. ללא ספק, קיימות כיום תרופות הרבה יותר טובות מהתרופות של לפני 10 שנים. הרבה מהתרופות החדשות מתמקדות בחלקים הספציפיים ששולטים ברמות הדלקת במערכת החיסונית. הן נקראות תרופות ביולוגיות, או תרופות פעילות ביולוגית והן יכולות להוריד את רמת הדלקת בגוף ובכך להפחית את התסמינים.
הרופא יכול לבחון שימוש בכמה טיפולים בהתחשב במקרה. יש מצבים שהטיפול יהיה באמצעות תרופות נוגדות דלקת, סטרואידים, תרופות נוגדות דיכאון להפחתת התגובה הגופנית להתקפה של התאים על מערכת העיכול ולפעמים גם אנטיביוטיקה בשביל למנוע מחיידקים ומזיקים להתרבות.
תרופות לטיפול בקרוהן נמצאות בדרך כלל בקטגוריות הבאות:
תרופות נוגדות דלקת
קורטיקוסטרואידים כמו פרדניזון יכולים להפחית דלקת. מדובר בתרופות עוצמתיות במיוחד שיודעות להוריד את רמות הדלקת במהירות אך לרוב לא נחשבות לאפשרות הטובה ביותר לצורך בקרה לאורך זמן של המחלה.
תרופות מדכאות חיסון
לטיפול במחלה משתמשים בתרופות כמו אינפליקסימאב (רמיקייד), אדלימומאב (יומירה) ומטוטרקסט (אמתופטרין), שמשמשות לרוב לטיפול במחלות אוטואימוניות דלקתיות אחרות כמו דלקת מפרקים שיגרונית.
אנטיביוטיקה
לטיפול בסיבוכים כמו פיסטולות ומורסות משתמשים בתרופות כמו ציפרופלוקסצין ו-מטרונידזול. יש חוקרים שמאמינים שאנטיביוטיקה יכולה לעזור להפחית את כמות החיידקים המזיקים במעיים ובכך למנוע את הפעלת המערכת החיסונית על המעי שגורמת לדלקת.
תרופות נוגדות שלשולים
המלצת הרופא יכולה להיות שימוש בתרופות ללא מרשם שנוגדות שלשולים כמו לופראמיד כדי לעצור את תדירות השלשולים למטופלים שסובלים מהתסמין הזה. חלק מהמטופלים מדווחים ששימוש בתוסף סיבים תזונתיים כמו אבקת פסיליום או סיטרוסל עזר להגדלת חלקי הצואה ולהפחתה בשלשולים.
משככי כאבים ללא מרשם
תרופות כמו אקמול יכולות להקל על הכאבים. הרופא יכול להמליץ להימנע ממשככי כאבים נוגדי דלקת כמו נורופן, אדוויל או נפרוקסן שיכולים להחמיר את התסמינים.
תוספי תזונה, ויטמינים ומינרלים
אנשים רבים שחולים בקרוהן סובלים ממחסור בויטמינים ובמינרלים מסוימים, כמו ויטמין B-12, ויטמין D וסידן. הרופא יכול להמליץ על הגברת החומרים המזינים החיוניים האלה בעזרת זריקה או תוסף תזונה יומי. אנשים שסובלים מדימום במעי בדרך כלל סובלים גם מאנמיה, דבר שיכול להוביל להמלצה על שימוש בתוסף ברזל.
תזונה ודיאטה
לפי רוב הרופאים, התזונה משחקת תפקיד חשוב בהתפתחות המחלה. זה יכול לגרום לרופא להמליץ על דיאטה מסוימת כחלק מפרוטוקול הטיפול. כמובן שכל מקרה לגופו, ובמקרים מסוימים ימליצו לשנות את התזונה ולהימנע ממזון ומחומרים שמחמירים את המצב. אנשים שסובלים מהמחלה הזאת בדרך כלל מושפעים באופן שונה ממה שמגרה אותה, לכן כל מקרה צריך להיבדק לגופו.
חלק מהרופאים ימליצו להימנע מ:
- משקאות אלכוהוליים
- שומנים כמו חמאה, מיונז ושמן
- משקאות עשירים בקופאין כמו קפה ותה
- שוקולד
- מוצרי חלב
- אוכל מטוגן ושומני
- מזון עשיר בסיבים תזונתיים
- מזון עשיר בשומן מחלבון מן החי כמו בקר
מצד שני, צריכת מזון קל לעיכול כמו אורז, תפוחי אדמה ושיבולת שועל יכולה להרגיע את המעי הדלקתי. תזונה עשירה בפירות וירקות מבושלים (אפויים או מאודים), ביצים ודגים יכולה להיות אפשרות טובה נוספת לחולי קרוהן. אך בכל אופן, חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל לפני כל שינוי מכיוון שכל מקרה אינדיבידואלי לחלוטין.
התנהלות עם המחלה
קרוהן היא מחלה שאין לה תרופה עדיין, חולים חייבים לקבל הערכת מצב אצל הרופא המטפל בשביל להבין איך להתנהל עם התסמינים שהם חווים. זה יכול להיות אתגר שיכול להלחיץ חולים מסוימים, אך ללא ספק אפשר לנהל חיים פעילים ומאושרים גם אם חולים בקרוהן. צריך להיות סבלניים לגוף ולמערכות שלו ולדעת שיהיו ימים שבהם התסמינים יתלקחו אך בעזרת טיפול נכון אפשר להתנהל גם איתם לאורך המחלה.
אנשים יכולים לחיות חיים נורמליים יחסית למרות המחלה, אך צריך לשתף פעולה עם הרופא המטפל בשביל לשמור על ההפוגה מהתסמינים. זאת לא צריכה להיות מחלה שיוצרת סטיגמה. בעבר חולי קרוהן תיארו מבוכה או בידוד חברתי בעקבות המחלה, אך ככל שהמודעות לשכיחות שלה עולה, כך גם קל יותר להתנהל איתה. חשוב שחולים יגיעו לרופאים הנכונים להם ושהם הכי מתחברים אליהם במטרה לטפל לאורך זמן במחלה. צריך להבין שהמחלה היום נפוצה יותר, אך ניתנת לטיפול יותר ממה שהייתה ניתנת לטיפול עד היום.
